איזון בית עבודה ופנאי

ארז (שם בדוי) הגיע אליי כיוון שלא הצליח למצוא את האיזון בין שלושת התחומים העיקריים בחיים: קריירה, משפחה ופנאי. הוא חש תסכול רב עקב אי יכולתו לשלב נכון בין שלושת התחומים האלו, הוא הרגיש ש”שמיכת הזמן” קצרה מדיי כדי לכסות הכל.

נקודת ההתחלה “המצוי”:

ארז בן 41, נשוי ואב לשלושה ילדים צעירים, מנהל אגף (מנהל כ-50 אנשים) בחברה גדולה. העבודה דרשה ממנו אחריות רבה והשקעה של זמן רב, המשפחה נפגעה מכך והיו ימים רבים בהם ארז לא זכה לבלות איתם ואפילו לא לראות את ילדיו במצב של עירנות, על פנאי ותחביבים ארז ויתר זה מכבר. המצב יצר מתח רב בבית ובעבודה. תחושת ההחמצה האפילה על הכל וארז היה מתוסכל וחסר סבלנות.

תחושות אלו גרמו לו נזקים בעבודה, הוא היה מתרגז בקלות, עונה בחוסר סבלנות, היה “קצר” מדיי בניסוח מיילים, בלתי מובן וכו’.

מתחילים לעבוד:

דבר ראשון שעשינו באימון היה ליצור בהירות לגבי העתיד המיטבי שארז שואף לו. בנינו עתיד ברור שבו ארז מצליח לשלב נכון בין הקריירה לבין המשפחה לבין הפנאי, ארז בחר כיצד בדיוק ייראה העתיד הזה, שבשלב ההוא עדיין היה בגדר “דימיוני”.

לאחר שהעתיד הרצוי היה בהיר ומוגדר, ארז הבין שהגורם העיקרי שבו יש לטפל הוא שעות העבודה המרובות שגורמות לכל הכאוס בחייו.

כדי לייצר עוד זמן ארז החליט לקצר את שעות העבודה שלו ולשם כך הוא נזקק ללמוד כיצד להיות:

1)      ממוקד – להתמקד בנושאים שדורשים דווקא את יכולותיו ובנושאים המעניינים אותו במיוחד.

2)      מאציל סמכויות – להאציל סמכויות למנהלים שתחתיו, כך שגם הם ייתרמו וייתפתחו וגם “ייקחו” מארז משימות הדורשות זמן אך אינן מחייבות שדווקא ארז יבצע אותן.

ארז התאמן על שתי התכונות האלו שלא היו “האוטומט” שלו. יחד בנינו אסטרטגיות שאיפשרו לו להתקדם ולהטמיע את המיקוד והאצלת הסמכויות עד שהפכו לטבע שני שלו.

התוצאות מתחילות להגיע:

נוסף ל’זמן’, ארז הרוויח נינוחות, שהינה חיונית למי שמנהל אנשים. הוא התחיל להתעניין בעובדים שלו, הקשיב להם וסוף סוף תקשר איתם גם מעבר למיילים קצרים של checklist. יחד עם התקשורת הטובה בעבודה הגיעה שת”פ פורה של העמיתים והעובדים ארז, והוא התחיל ליהנות בעבודה. ארז למד להביע את הערכתו לכפיפים לו ע”י מתן משובים מקדמים והוקרות ובנוסף ע”י מחוייבותו להתפתחותם המקצועית. ארז החשיב את השליחות שמעבר למשימות “הקטנות” והעניק לכפיפים לו השראה ותחושת שותפות. הוא גילה דרך יעילה ביותר להנעת עמיתים וכפיפים, דרך שהינה יעילה פי כמה ממיילים קצרים של משימות.
השינוי גורם לארז ליהנות מעבודתו, כי חלק גדול מהנטל מתחלק בין שותפים רבים מה שמקל עליו מאוד. המחלקה והוא בראשה מגיעים להישגים גבוהים יותר ולהצלחות חדשות. את הכל עוטפת אווירה נעימה ותקשורתית.

המשפחה והפנאי:

ארז קבע שעות עבודה תחומות שמאפשרות לו לאכול ארוחת בוקר עם הילדים ולהביא אותם לגנים בבוקר, ולהיות שותף בארוחות הערב, המקלחות וההשכבות. בנוסף, הוא קבע יום בשבוע בו הוא יוצא מוקדם מהעבודה, מוציא את ילדיו מהגנים ומבלה איתם אחר-צהריים שלם. ערב אחד בשבוע נוקדש לבילוי זוגי. ארז קבע זמן לפעילות הפנאי האהובה עליו – ריצה. הוא חזר לקבוצת הריצה שלו ופעמיים בשבוע הוא מתאמן איתם.

ארז בחר לקחת אחריות על החיים שלו, ולחיות אותם כפי שהוא רוצה ולא כפי “שיוצא לו”. ממובל ע”י הנסיבות או ע”י הסובבים אותו, ארז הפך למוביל של חייו.