הפרה הקטנה שלך ואילו מיומנויות מדהימות אתה יכול לפתח?
חכם בודהיסטי טייל עם תלמידו הנאמן ביער כשמרחוק הבחין במקום בעל מראה דל ביותר. הוא החליט לבקר שם לזמן קצר. בדרך הוא דיבר עם תלמידו על חשיבותם של ביקורים המאפשרים להכיר מקרוב אנשים ומצוקותיהם ולרכוש למידה מחוויות כאלה.
כשהגיעו, הם ראו זוג הורים ושלושה ילדים לבושים בסחבות, יחפים, מלוכלכים בבוץ, הגרים בבית ישן ועלוב נטול חלונות ודלתו שבורה.
החכם התקרב לאיש, שהניח שהוא אב המשפחה ושאל אותו: “בסביבה זו אין מקורות עבודה וגם לא מרכז מסחרי כיצד אתה ומשפחתך מצליחים לשרוד?”
ענה לו האיש בשקט: “יש לנו פרה קטנה ובכל יום הפרה מניבה כמה ליטרים של חלב. חלק מהתוצרת אנו מחליפים עבור מזונות מסוימים בעיר הסמוכה, בחלק השני אנו מכינים לעצמנו יוגורט, גבינה וכד’ וכך אנו שורדים”.
החכם הנהן בראשו, הודה לו על המידע, הסתכל סביבו מספר רגעים, ואחר כך נפרד לשלום מבעל הבית ובני ביתו.
לאחר שהתרחקו מעט מהבית פנה החכם לתלמידו וציווה עליו: “חפש את הפרה הקטנה, קח אותה לקצה ההר והשלך אותה אל התהום.”
התלמיד המבועת התנגד למורו, וניסה להניעו מבקשתו, הרי הפרה הקטנה הייתה אמצעי המחייה היחיד של אותה משפחה. אבל החכם רק ענה לו “עשה כדבריי!” והמשיך בדרכו.
התלמיד היה נסער, הרי ממורו למד לרחם על המסכנים ולעזור לאומללים, ועכשיו הוא מתבקש לעשות מעשה רע שאין לו כל הצדקה. הוא היה מדוכא מההחלטה שעליו לקבל, אבל נאמנותו למורה הכריעה את הכף. הוא הלך לקצה ההר, וכשאף אחד לא הבחין הוא דחף את הפרה הקטנה וראה כיצד היא מתגלגלת בין האבנים ומתה.
המראה הזה נשאר חרוט בזיכרונו…
כעבור מספר שנים, אכול רגשות חרטה, הצעיר החליט לעזוב את מורו ולחזור לאותו מקום כדי להתוודות בפני המשפחה ולעזור להם.
כסף לא היה לו, הוא החליט שיעבוד חינם בשבילם כדי לעזור להם לקנות פרה קטנה חדשה. ככל שהתקרב למקום ראה שהסביבה השתנתה: העצים פרחו, הבית גדול ומטופח וילדים שיחקו בחצר. הצעיר הרגיש עצוב ומיואש. הוא היה בטוח שהמשפחה הענייה נאלצה למכור את ביתה כדי לשרוד.
הוא החיש את צעדיו. כשהגיע לבית התקבל על ידי איש אדיב. הצעיר שאל אותו על המשפחה שהתגוררה בבית לפני מספר שנים. האיש ענה לו שהמשפחה ממשיכה להתגורר במקום. הוא לא הצליח להבין מה התרחש, הסתכל על הילדים וזיהה אותם, הם נראו יותר גדולים ובריאים, אבל הם היו ללא ספק אותם ילדים שביקר אצלם עם מורו מספר שנים קודם.
הוא שיבח את מה שראה ושאל את אב המשפחה: “כיצד הצלחת לשפר את המקום ולשנות את חייך? ” האב השיב לו בהתלהבות: “הייתה לנו פרה קטנה שנפלה לתהום ומתה, מאותו רגע היינו חייבים לעשות דברים אחרים ולפתח מיומנויות חדשות שקודם לא ידענו שאנו מסוגלים להן, ככה הצלחנו להגיע להישגים שהינך רואה”.
מוסר השכל: לכל אחד מאתנו יש פרה קטנה שמגבילה ועושה אותנו תלויים, פרה שאינה מאפשרת לנו לפתח כישורים ומיומנויות, שאינה מאפשרת לנו לראות את חלומותינו ולהגשימם. אנו מסתפקים במה שהפרה הקטנה מייצרת עבורנו, ובכך מנציחים מצב של בינוניות, “אין התקדמות”, “אין שיפור”.
מה הפרה הקטנה שלכם? כיצד תדחפו אותה אל התהום? אילו מיומנויות ויכולות אתם רוצים לפתח?
