דן – איש הייטק הגיע לפגישה אתי טעון ומלא כרימון בטענות כלפי המנהל שלו: “המנהל שלי ממש בלתי נסבל, הוא אדם רגזן וכעסן, מרשה לעצמו לצעוק עליי בכל הזדמנות, גם לפני אנשים נוספים. ולא רק עליי הוא צועק, אלא הוא פשוט כזה. אני מייד מצטדק ומתנצל בפניו, זה מין הרגל רע שכזה. הבן אדם פשוט חושב שהכול מותר לו, ובמיוחד כשמדובר בי. בנוסף, אני מרגיש שהוא לא נותן את אמונו במקצועיות שלי, הוא דורש ממני לבדוק כל דבר, גם שולי, עם איש מקצוע נוסף. הוא מצליח לערער את הביטחון שלי בעצמי, למרות שתמיד מתברר בסופו של דבר שדעתי המקצועית הייתה נכונה.”
“מה היית רוצה שיקרה?” אני שואלת אותו.
“אני רוצה שהוא יפסיק להקטין אותי, שהוא יפסיק לצעוק עליי ושהוא יבטח בי כאיש מקצוע.” ואז הוסיף בחיוך “נראה לי שאני רוצה מנהל אחר…”
היות והמתאמן הוא דן ולא המנהל שלו, אין לנו באמת אפשרות לקחת שליטה על המנהל, אך אפשר בהחלט להשיג ‘ניהול מנהל’.
שאלתי אותו שוב מה הוא רוצה שיקרה? וביקשתי שהפעם ידבר על עצמו.
דן רצה להיות איש מקצוע מיומן ואמין, להיות זה שפוסק ומחליט בעניינים מקצועיים שתחת אחריותו ובתוקף תפקידו, והוא רצה להפסיק לאפשר למנהל שלו לצעוק עליו.
דן החליט לקחת אחריות ולא לאפשר לדברים לקרות לו אלא לנהל אותם, ובעצם לנהל את המנהל שלו. הוא קבע מה המטרה שהוא רוצה להשיג: להיות איש מקצוע מיומן ואמין, שפוסק ומחליט בעניינים מקצועיים שתחת אחריותו ובתוקף תפקידו, ואינו מאפשר למנהל שלו לצעוק עליו. זהו העתיד שהוא רצה להשיג ובהתאם פעל בהווה כדי להגיע לעתיד זה.
תחילה בחנו יחד מה זה עבורו להיות איש מקצוע מיומן ואמין, דבר שני הוא בחר להכין “הגדרת תפקיד” עדכנית וכזו שתתאים ל”איש מקצוע מיומן ואמין שפוסק ומחליט בעניינים מקצועיים שתחת אחריותו ובתוקף תפקידו”. בשלב הבא הוא החליט לערוך שיחה עם המנהל שלו שמטרתה: הסכמה על הגדרת תפקידו מחדש. כאן הוא התחיל בניהול מנהל.
הוא ניהל עם המנהל שלו שיחה חדשה על האופן שבו הוא רואה את עצמו כאיש מקצוע מיומן ובעל סמכות, על האופן שבו הוא רואה את התפקיד שלו ואת התנהלותו בחברה. כתגובה המנהל שלו הסכים לכול ואמר ‘אמן’. כן, גם דן הופתע לטובה, הוא לא חשב שהכול ילך כל כך חלק, הדבר פשוט התבקש הן לדן, הן למנהל, והן לחברה בה הוא עובד ונוצר מצב של: win-win.
דן הגדיר מחדש את היחסים איתו אחרי שנה וחצי של עבודה משותפת. יחסים ברורים, שאינו מהסס בהם, אין לו צורך לבקש את אישור המנהל פעם אחר פעם, יחסי אמון, הוא סומך על עצמו, מצהיר על כך ובהתאם המנהל סומך עליו כהַמנהל המקצועי בתחומו (בהא הידיעה).